לחסוך 10 שעות בשבוע: מאיפה הזמן באמת מגיע

כל ספק אוטומציה מבטיח לחסוך לכם זמן. מעטים אומרים מאיפה בדיוק הוא מגיע. אז בואו נפרק את זה למספרים שאפשר לבדוק מול היום שלכם.

איפה נשרפות השעות בעסק שירות טיפוסי

• מענה להודעות ושאלות חוזרות: 5 עד 10 שעות בשבוע.
• תיאום תורים ושינויים: 2 עד 4 שעות.
• מעקב אחרי לידים ופולואפים: 2 עד 3 שעות.
• גבייה ותזכורות תשלום: שעה עד שעתיים.
• העברת מידע ידנית בין מערכות: שעה עד שלוש.

מה מזה באמת אפשר להעביר לאוטומט

לא הכל, וזו הנקודה שספקים מדלגים עליה. מענה לשאלות חוזרות: כן, רובו. תיאום תורים: כמעט לגמרי. פולואפים: כן. גבייה: את התזכורות כן, את השיחה הקשה לא. שיחות מכירה מורכבות: לא, ואל תנסו.

החשבון הריאלי

בעסק ממוצע, אוטומציה טובה לוקחת בין 60 ל-70 אחוז מהמענה החוזר, את רוב התיאומים ואת כל הפולואפים והתזכורות. מ-12 שעות שבועיות, זה בערך 8 עד 10 שעות שחוזרות. זה יום עבודה שלם בשבוע.

מה עושים עם הזמן שחזר

זו השאלה שקובעת אם ההשקעה שווה. אם השעות האלה הולכות לגלילה בטלפון, חסכתם זמן ולא הרווחתם כלום. אם הן הולכות ליותר לקוחות, לשיחות מכירה או פשוט לסיים ביום סביר, שם ההחזר האמיתי.

למה ההערכה שלכם כנראה נמוכה מדי

רוב האנשים סופרים רק את הזמן שבו הם יושבים ועונים. אבל העלות האמיתית של מענה מפוזר לאורך היום היא הקטיעה. מחקרים על ריכוז מראים שוב ושוב שלוקח כמה דקות לחזור למשימה אחרי הפרעה. עשרים הפרעות ביום, גם אם כל אחת שתי דקות, גובות הרבה יותר מארבעים דקות.

איפה החיסכון לא מתממש

כשמעבירים לאוטומט תהליך שקורה פעמיים בחודש. בנייה ותחזוקה של זרימה כזו יעלו יותר ממה שהיא תחסוך. הכלל הפשוט: אם זה לא קורה לפחות כמה פעמים בשבוע, זה כנראה לא המקום להתחיל בו, גם אם התהליך מעצבן במיוחד.

תעשו תרגיל אחד: סמנו במשך שלושה ימים כל פעם שאתם עונים על משהו שכבר עניתם עליו השבוע. המספר הזה יגיד לכם מיד כמה יש לכם להרוויח.